איזור
מחדרים
עד חדרים
עיר / ישוב
ממחיר
עד מחיר
שכונה
מקומה
עד קומה
סוג הנכס
טקסט חופשי

מבחני מתווכים-פסקי דין  

שאלות לתרגול עבור מבחן המתווכים של משרד המשפטים בנושא פסקי דין

מבוססות על משקל דומה לשאלות הנשאלות במבחן המתווכים אשר לומדים בכדי להוציא רישיון תיווך.
כל הזכויות שמורות לרשת סוכנויות תיווך "אל-הנכס", למעט משאלות זהות או דומות מאד שנלקחו ממבחני התיווך של רשם המתווכים של משרד המשפטים אשר שם הזכויות של רשם המתווכים.
שאלות הללו הן שאלות לתרגול לפי נושאים, אין באמור מלהוות יעוץ משפטי.
שאלות אמיתיות של מבחן המתווכים שנכתבו על ידי מי מטעם רשם המתווכים
תוכלו למצוא בקישור:
http://www.justice.gov.il/UNITS/RASHAMHAMTAVCHIM/Pages/default.aspx
להצטרפות לקורס הכנה למבחן המתווכים של משרד המשפטים הקרוב  למקום מגוריכם לרכישת זכיינות ברשת סוכנויות תיווך "אל-הנכס", אם לדעתכם נפלה טעות באחת השאלות  או שאחת השאלות פוגענית, עמכם הסליחה, מרבית השאלות הן פרי הדמיון ולכל שאלה  או הסרת שאלה  או בכל נושא שתבחרו יש להתקשר ליועץ לימודים במשרדי הנהלת אל-הנכס 1700-702-777
או במייל Sharon@el-haneches.co.il

בהצלחה לכולם
 
 
 
.1.  
ארן ועדי זוג צעיר, זכו בלוטו והחליטו לרכוש קניון בהרצליה. ארן ועדי פנו למתווך המורשה יועד וביקשו את סיועו במציאת הקניון. יועד חתים את ארן ועדי על טופס הזמנה בכתב כדין וקישר את ארן ועדי לבעלים של קניון שבעת הכוכבים רועי.
לא נסגרה עסקה.
כעבור 20 חודשים בעקבות סיועו של גורם אחר נסגרה עסקה.
יועד המתווך תבע את עמלתו.
ארן ועדי טוענים כי מפני שעברו 20 חודשים אז הם לא חייבים לשלם עמלת תיווך, האם הם צודקים?

א. כן, זה הרבה יותר משנה.
ב. לא. בנכס מסחרי 20 חודשים זה זמן סביר ביותר.
ג. לא. בנכס מסחרי 20 חודשים זה זמן סביר ביותר, אבל לעניין דירת מגורים זה זמן רב יחסית. ובעניין מגרש גם תקופה של עשרה חודשים נחשבת זמן סביר ולא מנתקת את הזיקה.
ד. לפרק הזמן אין קשר  לשאלה.
 
2.
שירלי מתווכת במקרקעין, עוסקת באופן שיטתי בהצגה של דירות ללקוחות, שירלי דואגת להחתים את הלקוחות על טופס הזמנת שרותי תיווך, אך משוכנעת כי תפקידה מתמצה רק בהפגשת הצדדים לעסקה וזהו ואפילו אם יכנס מתווך נוסף לתמונה לסגור את העסקה ולגשר במשא ומתן זה לא ישפיע עליה.
שחברים רבים אמרו לשירלי כי כבר מזמן תפקידו של המתווך אינו מתמצה  בהפגשת הצדדים בעסקה והדרישה היא גם לגורם ייעיל שהוא נגזרת ממערכת העובדות, שירלי טענה כי טעות עימם, האם שירלי צודקת ותפקידו של המתווך מתמצה בהפגשת הצדדים בלבד?
  1. שירלי צודקת.
  2. שירלי טועה, במקרים מסוימים המתווך השני בזמן יכול לזכות בעמלה, אפילו ששירלי הראתה את הדירה ראשונה.
  3. ישנה רשימת מבחנים בפסיקה שקובעת מבחנים לעניין זה, המבחנים רלוונטים לגבי משא ומתן שדעך וגווע והמתווך השני עזר לחצות את התהום הפעורה שנפרצה בין הצדדים ולא תמיד נכונים למקרים שהמתווך השני רק עזר להתגבר על קשיי המשא ומתן.
  4. תשובות ב'+ג' נכונות.
3. מהו נוהג?
א. כלי עבודה שמשלים תוכן של חוזה.
ב. נורמה מוסכמת בין אנשים שאינה יכולה בשום אופן להשלים חוזה.
ג. המוסכמה החברתית שעמלת תיווך הינה בגובה 7% משווי הקרקע.
ד. כל התשובות לא נכונות.
 
4. 
כיצד נקבעת עמלת תיווך?
א. לפי המוסכם בין הצדדים כפי שיקבע בטופס ההזמנה, אך הנוהג הוא כי בעסקת מכירת דירה דמי התיווך יעמדו על 2%+מע"מ.
ב. בעסקת מכירת נכס מסחרי הנוהג כי עמלת התיווך תוערך ב 1% +מע"מ.
ג. אין כזה דבר נוהג.
ד. תשובות א+ב נכונות.
 
5. 
שי ואיתי שני מתווכים, תיווכו בו זמנית למכירת דירה ברחוב הוברמן 6 בפ"ת.
שניהם מתווכים מורשים כדין ושניהם החתימו את הלקוחות על טופס הזמנת שרותי תיווך.
שי המתווכת הראשונה בזמן.
איתי הוא השני
במידה והמשא ומתן הראשון של שי מול הלקוחות דעך וגווע, איזה מהמבחנים הבאים רלוונטים לעניין הקביעה  למי מביניהם מגיע עמלת תיווך:
א. מידת הדמיון בין ההצעה הראשונה לזו שנסגרה.
ב. קרבת תנאי התשלום שהוצעו לראשונה לאלה שנסגרו.
ג.אינטנסיביות פעולות המתווך הראשון
ד. כל התשובות נכונות
6. נעמי בר אילן, החליטה למכור את ביתה בשכונה הצבאית בראש העין, נעמי פנתה למתווך המורשה אלעד חיים לצורך מכירת דירתה.
אלעד חיים החתים אותה על טופס הזמנת שרותי תיווך שבו נכתב  כי הבית ינתן לו לתקופה של 3 חודשים לשיווק בלעדי.
אחרי חודש מכרה נעמי את הבית ללא עזרתו של אלעד חיים ולא רצתה לשלם דמי תיווך.
האם חייבת לשלם?
  1. כן. כי אישרה בטופס ההזמנה את תקופת הבלעדיות
  2. לא.
  3. כן. כל עוד יש טופס הזמנה בכתב היא מחוייבת
  4. כל התשובות לא נכונות
7. יוני הינו הבעלים של דירה בקרית אונו, יוני לא החליט אם רוצה למכור את הדירה, אך לאחר פגישה עם המתווך המורשה והוותיק מידד, הסכים כי מידד יביא לקוחה לנכס ואולי יוני ישתכנע למכור.
לאחר הפגישה בין יוני לבין הלקוחה הקונה, מידד שלף מהתיק דף נייר והניח אותו על השולחן.
יוני והלקוחה הקונה הפצירו במידד המתווך הוותיק ולחצו עליו לנסח זכרון דברים שכן שניהם חסרי ניסיון בכך, מידד מחוסר ברירה הסכים לנסח את זכרון הדברים. לימים גילה המתווך מידד כי הוגשה נגדו תלונה במשטרת ישראל, האם יש מה למידד לחשוש?
  1. כן.
  2. לא.
  3. תלוי בחוקר.
  4. המשטרה לא מוסמכת בעניין זה, אלא רק רשם המתווכים.
 
8. 
אסף גולדברג מתווך מורשה צעיר, הפתיע את כל סוכני וסוכנות המשרד שכעבור שבוע הצליח להביא את הלקוח הקונה אלעד והלקוח המוכר אילן לשולחן המשא המתן. שני הצדדים חתומים על טופס הזמנת שרותי תיווך כדין ואסף היווה הגורם הייעיל.
המתווך אסף גולדברג כל כך שמח שהצדדים הגיעו להסכמה עקרונית ושלף מהמגירה עשרה נסחים של זכרון דברים שנוסחו על ידי עורכי דין שונים במרוצת הזמן, בחר את הנוסח הארוך ביותר ומסר אותו לצדדים.
העסקה נחתמה, האם הצדדים חייבים לשלם עמלת תיווך?
  1. כן, שלושת התנאים שמזכים את המתווך בעמלה מתקיימים.
  2. כן.
  3. לא, מסירת זכרון דברים על ידי מתווך אסורה
  4. לא. כי מסירת זכרון דברים על ידי מתווך, אפילו שזכרון הדברים נערך על ידי עורך דין אסורה.
 
9. 
גיא וטלי זוג צעיר, החליטו לשכור משרד בתל אביב, קרוב לדירה אשר בבעלותם.
    מתן המתווך המורשה, פנה לזוג הצעיר והציע את שרותם.
נחתם הסכם תיווך, קרי טופס הזמנת שרותי תיווך, אך בטופס ההזמנה היו חסרים הפרטים הבאים: האם זוהי עסקת שכירות או מכירה, מחיר, כתובת.
המתווך מתן מצא משרד מתאים, נחתם הסכם מחייב ומתן דרש את עמלתו.
גיא וטלי סרבו לשלם וטענו כי טופס ההזמנה לא מחייב אותם, על אף שאין מחלוקת שמתן היה הגורם הייעיל.
האם חייבים גיא וטלי לשלם?
א. כן. מתן הוא מתווך מורשה, הם חתמו על טופס הזמנה והוא היווה גורם ייעיל.
ב. כן, הסכם זה הסכם.
ג. לא.
ד. מתן חייב לפנות במהירות לרשם המתווכים שיכהן כבורר בסוגיה.
 
10. 
אפי ודני אחים. אפי ודנה קיבלו עזרה מההורים לצורך רכישת דירה במשותף. אפי ודני איתרו דירה מתאימה, ישבו למשא ומתן עם המוכרים, הגיעו להסכמה, לחצו ידיים, שתו לחיים, נכתב זכרון דברים עם הפרטים הבאים: שמות הצדדים, מחיר, תנאי תשלום,כתובת ומהות העסקה, נקבע תאריך לעריכת הסכם אצל עו"ד ושולמו דמי קדימה . על זכרון הדברים חתמו המוכרים, אך אפי ודני(הקונים) לא חתמו. האם זכרון הדברים מחייב?

א. כן.
ב. לא.
ג. זכרון דברים הוא תמיד שלב במשא ומתן.
ד. זכרון דברים תמיד מהווה הסכם מחייב.
 
11. 
מתן והילה זוג צעיר החליט כי רוצה לקנות דירה בפתח תקווה.
     מתן והילה פנו למתווך יניב וביקשו ממנו כי ימצא להם דירה עם מרפסת שמש. יניב מתווך מורשה וגם החתים אותם על טופס הזמנת שרותי תיווך.
לימים, מתן טס לחו"ל מהעבודה והילה המשיכה בחיפושים עם יניב. הילה ראתה את הדירה ברחוב כץ 39 בפ"ת עם יניב וחתמה לו על טופס ההזמנה.
לאחר חזרתו של מתן מחו"ל, ראה מתן מודעה בעיתון לגבי אותה דירה בכץ 39 , שפרסם מתווך מורשה אחר.
מתן פנה באופן עצמאי למתווך האחר וראה איתו את הדירה. וגם חתם לו על טופס הזמנת שרותי תיווך.
הילה לא עדכנה את מתן כי כבר ראתה את אותה דירה עם המתווך יניב.
מתן והילה חתמו על הסכם לרכישת הדירה באמצעות סיועו של המתווך האחר(כלומר המתווך השני).
המתווך המורשה יניב פנה בדרישה לקבלת עמלתו, האם יקבל?
  1. לא. הוא לא היה גורם יעיל
  2. לא.
  3. כן. אם היה הגורם היעיל
  4. העסקת מתווך אחר בשלבים מתקדמים מונעת מהמתווך הראשון לקבל את עמלתו.
12. שי מכרה דירה לאיתי. העסקה הושלמה, פרט לרישום בטאבו. איתי מכר את המקרקעין הנ"ל לרוני. עסקה זו הושלמה פרט לרישום בטאבו. רוני לא רשם הערת אזהרה
חלפו שנים רבות ואיתי מכר את הדירה בשנית ליוני. יוני מיד רשם הערת אזהרה ושיפץ את הדירה.
רוני תובע את אכיפת ההסכם ורישום הדירה על שמו. איתי ויוני מתנגדים, תוך כדי שיוני מבקש כי העסקה עימו תאכף והדירה תעבור על שמו. מי זכאי לאכיפה?
  1. שיקולי הצדק של יוני לבד כשלעצמם גוברים על האמור בס' 9 לחוק המקרקעין.
  2. רוני.
  3. יוני
  4. אי רישום הערת אזהרה על ידי רוני, מהווה כשלעצמה חוסר תום לב שמונע ממנו את זכותו לאכיפת ההסכם.
13. דניאל מכר לסימונה דירה וכעבור יומיים מכר את אותה דירה לדורין, מי זכאית לאכיפת ההסכם?
א. סימונה, אלא אם דורין פעלה בתום לב ובתמורה.
ב. סימונה, אלא אם דורין פעלה בתום לב ובתמורה והעסקה לטובתה נרשמה.
ג. דורין
ד. כל מקרה לגופו.
 
14. 
יניב ואילן חתמו על זיכרון דברים מפורט ומחייב בעסקה למכירת הדירה ברחוב לוי אשכול 49 בקרית אונו. בעסקה היה מתווך מורשה,בשם אסף שהיווה הגורם הייעיל והחתים את היניב על טופס הזמנת שרותי תיווך.
בזכרון הדברים נכתב סעיף כי אילן יכול להתחרט ולבטל את העסקה תוך 24 שעות מרגע חתימתה.
אילן אכן התחרט במסגרת הזמן האמור.
יניב סרב לשלם למתווך אסף את עמלתו בטענה שהעסקה בוטלה, האם יניב צודק?

א. כן. העסקה בוטלה, אסף לא זכאי לדמי תיווך.
ב. לא.
ג. לא וגם יניב לא יכול לתבוע פיצויים מאילן.
ד. אי אפשר לדעת.
 
15. 
אורלי ומוטי חתמו על טופס הזמנת שרותי תיווך וטופס בלעדיות למתווך המורשה שלום, למכירת דירתם בקרית אונו.
שלום פעל בשקידה ראויה ופרסם בעיתון ידיעות ואף תלה שלט על הדירה, כמוסכם בין הצדדים.
אורלי ומוטי טענו כי שלום אינו מבצע את עבודתו נאמנה והחליטו כי במסגרת תקופת הבלעדיות ימכרו את הדירה לבד וכך היה, הם מכרו לקונה ללא סיועו של שלום.
למרות שהקונה לא הגיע באמצעות שלום, שלום תובע את זכאותו לדמי תיווך כי הדירה נמכרה במסגרת תקופת הבלעדיות. האם שלום צודק?
  1. לא.
  2. לא. הוא לא היה גורם יעיל.
  3. שלום צודק.
  4. הממונה על הגנת הצרכן יכריע.
16. תמיר ודניאל זוג דתי צעיר בני 18, החליטו בשעה טובה לקנות דירה. תמיר ודניאל חסרי ניסיון ולא מבינים כלום בנושא.
לכן, פנו למתווך  המורשה והוותיק בן.
תמיר ודניאל הסבירו למתווך בן כי הם חסרי ניסיון ולכן צריכים את עזרתו המקצועית במציאת דירה טובה.
בן החתים את תמיר ואת דניאל על טופס הזמנה בכתב וכן היווה הגורם היעיל למציאת בית עבורם בישוב בת חפר.
נחתם הסכם מחייב בין תמיר ודניאל למוכר.
לימים התברר כי חצי מהבית שהוצג לתמיר ודניאל בנוי בצורה לא חוקית ולא ניתן להכשיר את הבניה ובנוסף תמיר ודניאל שילמו כ-200,000 ₪ יותר ממחיר השוק עבור הבית.
תמיר ודניאל מאשימים את בן המתווך ואינם מוכנים לשלם דמי תיווך, האם צודקים?
  1. תמיר ודניאל טועים.
  2. על תמיר ודניאל היה לבצע את הבדיקות שלהם ואין קשר למתווך.
  3. תפקידו של המתווך מתמצה בהפגשת המוכר והקונה.
  4. תמיר ודניאל צודקים, על המתווך היה לבדוק זאת.
17. סיון מתווכת מורשית מטעם משרד המשפטים. סיון עובדת בחברת "אל- הנכס" בסניף ראשון לציון. סיון חתמה עם הלקוחה אלקוויט על טופס הזמנת שרותי תיווך מבלי לציין את פרטיה של סיון ואת ת.ז שלה.
סיון לא חתמה על הטופס כמתווכת , אלא חתמה עם חותמת של "אל-הנכס בע"מ" בשם החברה, כלומר אין שום אזכור בטופס לסיון.
לימים אלקוויט לא רוצה לשלם עמלת תיווך על אף שסיון היוותה הגורם היעיל בטענה הטופס אינו מלא כדין וסיון אינה צד להסכם.
מי צודק?
א. סיון.
ב. אלקוויט, חברה לא יכולה להיות צד להסכם.
ג. אף אחת.
ד. בית הדין למתווכים יכריע.
18.
ערן וגלית, זוג צעיר, פנו למתווך במקרקעין ירון במטרה שימצא להם דירה למגורים.
ירון מתווך מורשה, החתים אותם על טופס הזמנת שרותי תיווך והיווה גורם ייעיל במציאת דירה בהרחבה של קיבוץ קטן באזור השרון הצפוני.
הזוג חתם על הסכם מחייב ושילם לירון את עמלתו.
לימים, התברר כי הבעלים של הנכס לא היו הבעלים האמיתיים של הנכס, אלא זוג נוכלים.
ערן וגלית הפסידו כסף.
דבר אשר יכל בקלות להימנע באמצעות בדיקה בנסח הטאבו.
ערן וגלית באו בטענות למתווך המורשה ירון.

 האם מתווך במקרקעין חייב להוציא ולבדוק נסח טאבו לנכסים במסגרת עבודתו?
א. לא.
ב.לפעמים.
ג. כן.
ד. רק אחרי חתימת הסכם
 
19. 
עומר מתווך במקרקעין לא חידש את רישיון התיווך ולא שילם את האגרה, האם תתקבל תביעתו לקבלת דמי תיווך מלקוח במידה והחתים אותו על טופס הזמנת שרותי תיווך והיווה גורם ייעיל?
א. לא.
ב. כן.
ג. תלוי בשופט.
ד. אי אפשר לדעת
20. שירלי ודניאל קנו דירה מדנה ואלון בתיווך של המתווכת שי, אשר רק לאחרונה הוציאה רישיון תיווך, עקב הסבת מקצוע מתחום המחשוב.
נחתם הסכם מכר בין המוכרים לקונים, שי היתה מאושרת, במיוחד לאור העובדה כי היא הינה בעלת רישיון תיווך עם אגרה משולמת, החתימה כדין את כל הלקוחות על טופס הזמנת שרותי תיווך ואף היוותה גורם ייעיל.
למרבה דאבונה, העסקה התבטלה כי שירלי ודניאל לא עמדו בתשלומים, עקב אי קבלת משכנתא.
האם שי המתווכת עדיין תהא זכאית לקבלת עמלת תיווך?
א. כן.
ב. לא, העסקה בוטלה.
ג. המוכר והקונה יצטרכו לחלוק ביניהם את התשלום לשי.
ד. שי תוכל לתבוע עמלת תיווך רק משירלי ודניאל.
21. 
נעמי ואלעד התלבטו שנים לגבי קניית נכס מקרקעין, מיום נישואיהם ועד היום עדיין לא החליטו אם  כדאי להם לקנות בית פרטי בקיבוץ, אם יתאפשר או דירה במרכז. לימים, מצאו דירה ברחובות ההולנדית בתיווכה של המתווכת המורשית שירלי, שעשתה הסבה מלימודים במכון וייצמן לתיווך, שכן תחום התיווך במקרקעין רווחי יותר.
נעמי ואלעד רצו להזדרז לחתום על זכרון דברים עם המוכרים, בכדי שלא יתחרטו. שירלי המתווכת אמרה להם כי אסור לה לכתוב את זכרון הדברים עבורם, אבל מותר להם לבחור זכרון דברים משלל ההסכמים ושלל טפסי זכרון הדברים שנמצאים במשרדה, שכן עורך דין ניסח אותם, אבל עליהם יהיה להשלים את הפרטים בעצמם.
האם מסירת זכרון הדברים מותרת עפ"י דין?

א. לא. שירלי עברה על ס' 12 איסור פעולות משפטיות.
ב. כן, עו"ד ניסח אותם.
ג. עניין זה נתון להחלטת הצדדים.
ד. אי אפשר לדעת.
22. 
תמיר ויובל, חברים טובים מילדות ואף קרובי משפחה, גדלו ביחד בישוב קהילתי, לימים סיימו את לימודיהם התיכוניים, התגייסו לצבא, השתחררו ובחרו לעסוק בתיווך במקרקעין.
תמיר קיבל בלעדיות לשיווק נכס מקרקעין ברחוב לוי אשכול 49 בקרית אונו, נכס אשר יש לו בו עניין אישי, ליובל יש קונה.  תמיר ויובל לא חתמו על הסכם שיתוף פעולה בכתב, אלא הסכימו בע"פ על חלוקת העמלה בניהם במידה ותיסגר עסקה. לימים נסגרה עסקה ויובל קיבלה את עמלת התיווך. תמיר רצה לקבל את חלקו בעסקה.
האם הסכם שיתוף פעולה בין מתווכים שנערך בע"פ, מחייב?
א. לא. רק בכתב מחייב.
ב. רשם המתווכים יחליט.
ג.הסכם שיתוף פעולה בין מתווכים גם בעל פה מחייב.
ד. אפשר לתבוע רק את הלקוחות.
תשובות:
1.
ג'. פס"ד מוסקוביץ
2. ד'. פס"ד מוסקוביץ
3. א' פס"ד מוסקוביץ והלכת אובסיוביץ וחוק החוזים
4. ד' הלכת אובסיוביץ
5. ד. פס"ד מוסקוביץ
6. ב'. פס"ד דרור בר און נ' יפה סידון.
7.
א' כן. פס"ד מדינת ישראל נ' אופז עדי.
8.
ד. פס"ד קשתות הנשיא.
9.
ג' . פס"ד טרנס גלובל.
10.
א'.פס"ד רבינאי נ' מן השקד.
11.
ג' פס"ד אנגלו סכסון נ' רחל פסרמן
12. ג+ד. פס"ד שלמה גנץ.
13.
ב'- ס' 9 מקרקעין
14. ג'. פס"ד ציון שושני נ' עברון פורת.
15.
ג' פס"ד אבנר שמואלי נ' דורון סמוכה. מקום שבו ביצע פעולות שיווק חזקה שהיה גורם יעיל
16. ד' פס"ד טלי שושן.
17.
ב'. פס"ד דה כהן.
18.
ג'. פס"ד מרדכי עוז נ' משה עזרא
19. א'. פס"ד זילברג מיכאל
20. א'. פס"ד אברון את פורת
21.א'. פס"ד קשתות הנשיא.
22.
ג'. פסק דין מרדכי עוז נ' משה עזרא.
אפיק פרסום בניית אתרים