דירות ובתים למכירה דירות ובתים להשכרה פרויקטים חדשים נכסים מסחריים מגרשים נכסים עד 2 מיליון ש”ח נכסים להשקעה

איזור

כל הארץ צפון מרכז דרום מושבים

סוג עסקה

מחדרים

עד חדרים

עיר / ישוב

ממחיר

עד מחיר

שכונה

בחר עיר

מקומה

עד קומה

סוג הנכס

בחר סוג נכס בית פרטי דו משפחתי דופלקס דופלקס גן דופלקס פנטהאוז דירה דירת גג דירת גן דירת נופש דירת סטודיו וילה יחידת דיור לופט מחסן מיני פנטהואז סבלט פטיו פנטהואז קוטג'

טקסט חופשי

חפש

חובות גילוי נוספות
חובת הגילוי אשר נוגעת בגילוי ללקוח לעניין היתר ובטוחות בארגון קבוצת רוכשים:
19461-06-15 מיום 06/02/2016

תובעים: 1. ארז ברוך שועלי 2. טל חממי

נתבעת : גולד פארק ייזום והשקעות בע"מ (רימקס חדרה)ח.פ. 513653055

יחד עם זה, בעוד שתכלית הסכם התיווך שווה לשני הצדדים, הרי שנקודת האיזון בו שונה.
על המתווך, בעל הרישיון והבקיאות בתחום, להסביר ללקוח את כל משמעויות החוזה והשלכותיו, על אחת כמה וכמה במקרים כמו זה נשוא התביעה שבפני, בו "אירגנה" הנתבעת קבוצת רוכשים לקבלן ואלו יכולים היו לרכוש דירה בפרוייקט, באמצעותה בלבד (ר' דברי מר קורש בעמ' 3 לפרוטוקול, ש' 1-6).
סעיף 8 לחוק המתווכים הנושא את הכותרת "חובת הגינות וזהירות" קובע כי:
(א) מתווך במקרקעין יפעל בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, וימסור ללקוחו כל מידע
שיש בידו בענין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך.
(ב) במילוי תפקידו יפעל מתווך במקרקעין במיומנות ובסבירות וינקוט אמצעים הראויים
בנסיבות הענין, לקבלת מידע מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך.
אכן, אין מדובר בהוראת חוק הדורשת כי המתווך יוותר על האינטרסים שלו לטובת לקוחותיו אך היא מבקשת להבטיח כי השמירה והעמידה על אינטרסים אלה תעשנה ביושר ובהגינות (ר' גם ע"א 7247/97 יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ).
עיון במודעת הפרסום שבעקבותיה התקשרו התובעים עם הנתבעת (נספח ז' לכתב התביעה) מגלה כי נכתב בה בין השאר ש"בין צמודי הקרקע הקיימים באזור, יוקמו שני מגדלים יפים ומעוצבים בני 14 קומות אשר יחדיו מהווים את שכונת שרונים" וכי "לפרוייקט ליווי בנקאי". גם התצלום המופיע במודעה זו הינו תצלום של שני מגדלים רבי קומות.
אמנם בסופו של יום לא שוכנעתי כי הנתבעת הטעתה את התובעים באופן מכוון בדרך של "אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה עליה לגלותן" (לשון סעיף 15 לחוק החוזים), אך התובע, אשר הותיר עלי רושם של אדם מהימן וישר, כן שכנעני כי הנתבעת לא עשתה את כל שיכולה היתה היא לעשות בבדיקת שאלת הסיכוי של הקבלן/היזם לקבלת היתר בניה וליווי בנקאי לבניין השני גם כן וכי ההערכה שנמסרה לו עובר להתקשרותו עמה בהסכם התיווך, בדבר מספר חודשים עד לקבלתם כאמור, היתה בלתי מבוססת. זאת ועוד – הנתבעת לא הסבירה לנתבעים כי סכום דמי התיווך ששולם על ידם לא יוחזר להם גם במקרה בו יסתבר כי הפרטים שהופיעו במודעת הפרסומת שבעקבותיה הם התקשרו עמה אינם נכונים והדברים שאמר מר קורש בהקשר זה לפיהם מודעת הפרסום נגעה לבניין הראשון בלבד והוא לא מבין מדוע התובעים יצאו מהפרוייקט שטרם הושלם (גם בחלוף יותר משנתיים מאז מועד ההתקשרות), נשמעו לי מיתממים אם לא למעלה מזה.
סוף דבר, אני מחליטה לחייב את הנתבעת להשיב לתובעים 2/3 מדמי התיווך ששולמו לה על ידם ולפצותם
האם קיים מחיר נטו ללא ידיעת הלקוח?
לא פעם שואלים אותי מתווכים האם יוכלו לתת ללקוח X והשארית תגיע אליהם.
אז לפי חוק המתווכים- תקנות פרטי המתווכים-הזמנה בכתב נקבע שהעמלה תהיה מה שנסגר בין המתווך ללקוח.
אך אם הלקוח לא מודע לזה?
 

	42129-04-13 21/12/2015
תובעים: 1. מיכל ויזגאן 2. נתנאל ויזגאן עו"ד אתי שרון-עידן		נתבעים: משה בן דוד עו"ד משה כהן ואח'

 
1.   
סעיף 8(א) לחוק המתווכים, קובע כי:
 
"מתווך במקרקעין יפעל "בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת,וימסור ללקוחו כל מידע שיש בידו בעניין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך".
 
חובות הגילוי, ההגינות והחובה לפעול בדרך מקובלת, חלות על מתווך באשר הוא וזאת מכוחו של עקרון תום הלב. עוד בעניין זה ראה: ע"א 7247/97 יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ [פורסם בנבו] בעמ' 848 (26.11.2001); ע"א 2144/91 מוסקוביץ נ' ביר [פורסם בנבו] בעמ' 122 (20.07.1994).
 
מימוש חובת תום הלב של הנתבע בקיום הסכם תיווך, משמעה בין היתר, כי הנתבע לא ישלשל לכיסו חלק מהתמורה המוסכמת ששילמו התובעים למוכרים מבלי ליידע אותם ולקבל את הסכמתם לכך שסכום זה יגיע הלכה למעשה לכיסו שלו. קיומו של הפרש בין הסכום ששילמו התובעים לסכום שקיבלו המוכרים, לא כל שכן הפרש כה משמעותי כמו במקרה דנן, הוא בבחינת מידע מהותי ורלוונטי שעל הנתבע היה לגלות לתובעים ולקבל את אישורם לכך. ראה: תא (נצ') 4532-02-12 נכסים בע"מ נ' טסלר [פורסם בנבו] עמ' 12 (14.08.2014) (להלן: "פרשת טסלר").
 
משכך אני קובע כי הנתבע הפר את חובת הנאמנות בה הוא חב במסגרת היותו מתווך בעסקת המכר.
 
יתרה מכך, סעיף 10 לחוק המתווכים קובע כי:
 
"מתווך במקרקעין לא יתווך בעסקת מקרקעין אם יש לו ענין אישי במקרקעין או בעסקה, אלא אם כן גילה ללקוחו את ענינו האישי כאמור וקיבל את הסכמת הלקוח לכך בכתב..."
 
העובדה כי הנתבע עתיד לשלשל לכיסו בנוסף לדמי התיווך כ-7% נוספים מערך העסקה הופכת אותו לבעל אינטרס ברור ומהותי בכריתתו של חוזה המכר ובתנאיו.
 
יש להדגיש כי פעילות התיווך מעצם טבעה קיים ניגוד אינטרסים מסוים. למתווך, ששכרו נגזר מהתמורה המשולמת בגין העסקה בה תווך, לעולם אינטרס בקיומה של העסקה ואף בגובה התמורה המשולמת בגינה. על כן, עובדה זו מחייבת שהמתווך יגלה גילוי מלא כמה כספים הוא יגבה בעד שירותיו כמתווך וכמה הוא מתכוון לגבות בגין שירותים אחרים.
 
הבטחת הנתבע למוכרים לפיה במידה שיפוג התאריך של הבלעדיות הוא יקנה את הדירה בעצמו הופכת אותו לבעל אינטרס ברור ומהותי בכריתתו של חוזה המכר ובתנאיו. על כן, חלה עליו חובת גילוי בדבר קיומו של אותו אינטרס. חובת גילוי זו, אשר מעוגנת במפורש בחוק המתווכים נועדה להבטיח, בין היתר, כי המתווך יפעל באופן הוגן כלפי לקוחו.
 
לפיכך, בעניינינו כאמור הוכח כי מתקיים התנאי הראשון, מאחר שהנתבע הפר את החובות המוטלות עליו מכוח סעיפים 8(א) ו-10 לחוק המתווכחים.
 
פסק-דין בתיק ע"א 3597/09 ינובסקי
.       סעיף 8(א) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 קובע כי מתווך במקרקעין יפעל "בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, וימסור ללקוחו כל מידע שיש בידו בעניין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך". בלק טען אמנם כי חוק זה לא חל בענייננו נוכח העובדה כי מדובר במקרקעין המצויים בשטחי איו"ש. אין צורך להכריע בטענה זו בנסיבות המקרה שכן חובות הגילוי, ההגינות והחובה לפעול בדרך מקובלת, חלות על מתווך באשר הוא וזאת מכוחו של עקרון תום הלב (ע"א 7247/97 יצחקוב נ' מרדכי אביב מפעלי בניה בע"מ פ"ד נו(1) 842, 848 (2001); ע"א 2144/91 מוסקוביץ נ' ביר פ"ד מח(3) 116, 122 (1994)). בהמשך לכך, מימוש חובת תום הלב של המתווך בקיום הסכם תיווך, משמעה בין היתר, כי המתווך מטעם המוכר לא ישלשל לכיסו חלק מתמורת המקרקעין ששילם הקונה עבור המוכר, מבלי ליידע בכך את המוכר. קיומו של הפרש בין הסכום ששילם הקונה לסכום שקיבל המוכר, לא כל שכן הפרש כה משמעותי כפי המקרה דנן - הפרש המועבר בחלקו למתווך - הינו מידע מהותי ורלבנטי שעל מתווך ככזה לגלות למוכר ששכר את שירותיו.
25
 
האם מתווך חייב להגיש הצעת מחיר למוכר?
נקבע ב תא"מ 10272-02-11
 הרי לא ניתן לומר כי התובעת הייתה הגורם היעיל בביצוע העסקה או כי לא ניתנה לה הזדמנות להיות הגורם היעיל. מתווך אמור לפעול בהגינות לטובת לקוחו. כך מורה סעיף 8(א) לחוק. מתווך אשר אינו פועל להורדת המחיר המבוקש בעבור הרוכש או לפחות נכון להעביר הצעת רכישה מהקונה כאשר הוא מוסר לו שהמחיר המבוקש אינו ניתן למיקוח כאשר בפועל מצג זה אינו תואם את המציאות מפר את חובתו כלפי לקוחו ואינו זכאי לדמי תיווך